מכתב ב
בס"ד
לכבוד הרב נבנצל שליט"א,
נושא 3: עליה להר הבית לצורך מצות פיקוח נפש
בעניין הר הבית לא הבנתי תשובת הרב. הרב קבע שאם יש סכנה שערבים
רוצחים יתפשו חלקים ממזרח ירושלים אז יש הצדקה לממשלה לשלוח אנשים לעלות
להר הבית להגן אבל לא לאזרחים.
בשולחן ערוך סימן
שכ"ט, המצווה לחלל שבת מדין פיקוח נפש כאשר הגויים באים לקחת תבן וקש בעיר
שמשמם נוחה להם לכבוש את הארץ, היא הלכה המכוון לכל אזרח ולאו דווקא לממשלה.
ודין זה נלמד מערובין
דף מ"ה.
ובעירובין אנו לומדים
שדוד [שלפי הנצי"ב במרומי שדה] שלא היה מלך אז אלא אזרח, היתה לו מצווה
לחלל שבת מדין פיקוח נפש להציל תבן וקש מקעילה [עיר ספר] ולא היה לו פטור
מצד שכבר היה צבא וממשלה בישראל באותה עת [מלכות שאול]. הוי אומר, צבא ומלכות
קיימת אינה סבה לפטור את היחיד מלהציל מגויים הבאים לקחת תבן וקש בעיר ספר.
וקל וחומר אינה סבה לפטור את היחיד כאשר הם באים בכוונה תחילה להרוג ולכבוש.
וכן משמע לי מהטור
או"ח סימן שכ"ט שהמצווה על כל אדם ולא רק לממשלה וזה לשונו "ובעיר הסמוכה
לספר אפילו לא באו אלא על עסקי ממון מחללין עליהם
את השבת וכן על הספינה המטורפת בים ונהר השוטף מצווה על כל אדם להצילן ולחלל
עליהם".
ואולי הרב רצה לדמות
מצבנו לעניין מה שכתב הבית יוסף או"ח סימן של"ד אות כ"ו בעניין דליקה, וזה
לשונו: "אמנם הראה דיש לתת לב לפי העניין ראות חכמי העיר כגון אם יש שופטים
ושלטונים בעיר מבטיחים להציל את ישראל וכהאי גוונא אם נראה שאין סכנה כלל
לא יחללו את השבת.
אלא לענ"ד מצד האמת
קשה באמת להשוות
1 בגלל שמפורסם דברי
הרב שמישור הרעיוני אריאל שרון הוא כרודף [אלא מסבה מסוימת לדעת הרב אין
לפגוע בו] הוי אומר שלא ניתן כל כך לסמוך על הממשלה בלבד בענייני בטחון
2 הרב ישראל אריאל
אמר לי שראש המחלקה היהודית בשב"כ אמר בע"פ שעלית יהודים אזרחים מחזקת את
הריבונית היהודית בהר הבית
נושא 4: הרב משה פיינשטין לא אמר לנו לסמוך
על הממשלה כדי להציל.
3 באגרות משה אורח
חיים סימן ע"ה, אחרי שהרב קבע שיש איסור לנשים לשאת אקדח בזמנים רגילים
בכל זאת פסק הרב פיינשטין
"אבל בעצם לדינא פשוט
שבמקומות שקרוב להערביים הרוצחים שאין יראין מהממשלה כמעשים בכל יום מותרות הנשים
לישא כלי זיין לא רק להצלה מהריגה ממש אלא אף להנצל מהכאות בעלמא שבמלחמות קטנות
אלו הא נמצאות הנשים כאנשים בהכרח שלכן לא שייך חלוק בין גברי לנשי במה שצריכין
ליקח להנצל דיש ליקח מה שיותר עדיף לזה. וכל עניני נשק יש להחשיב דרכן דתרוייהו
בין גברי בין נשי בזה אף אם לענין המציאות לא ניסו הנשים בזה מפני חולשתן ויראתן
ואין יכולת להציל עצמן משום דכן צריך להיות ולא שייך לעשות חלוקים בזה, וגם
פשוט שהוא ענין פק"נ ולא שייך לחייב בשביל זה הנשים שלא יסעו למקום שרוצות,
ואפילו אם תקח גברא יש לתרוייהו ליקח נשק שהרי יותר
טוב להנצל וגם אפשר שיפלו תרתי, ורק לצאת למלחמה אין דרך נשי וגם אסורות וכן
בסתם מקומות שבחזקת שלום אסורות"
הוי אומר, הרב פיינשטין,
לא אמר לסמוך רק על הממשלה ולא אמר להמנע מאיסורים על ידי ישיבה בבית. אלא כל מה שעוזר בענין פיקוח נפש נגד הרוצחים הוא התיר והוא
לא דקדק להקפיד על איסורים הרגילים.
4 אם הרב מודה על
סמך הרב זוננפלד שמשום איבה מותר לעלות, מדוע הסכנה בימנו הוא פחות סכנה
ממקרה האיבה שהיה לאומן, שבקשו ממנו להתקין שעון לתפילת המוסלמים בהר?
נושא 5: ראשי היהודים נכנסו למסגד
אל-אקצא תוך כדי המאבק על בית כנסת הרמב"ן
5 הרבנים נועם שפירא ויוסי פלאי כתבו בספר "קומו ונעלה"
עמוד 329 שבשנת ה' רל"ח ראשי היהודים נכנסו למסגד אל-אקצא תוך כדי המאבק על
בית כנסת הרמב"ן – ואולי יש לדחות שהרבנים האלו סברו כדעת הראב"ד, אלא שכיון
שעשר שנים אחרי המאורע, הרב עבודיה מברטנורה הגיע
לירושלים ומדבריו משמע שהמנהג כבר היה כדעת הרמב"ם וכבר אז היה מסורת שאבן
השתיה מתחת לכפת הסלע, לא משמע לי שנכנסו למסגד אל-אקצא על
סמך שיטת הראב"ד.
וזה ציטוט מדבריו כפי שמובא באגרות ארץ ישראל מאברהם יערי
"בבית מקדשנו לא יוכל
שום יהודי להכנס. וגם כי פעמים רבות רצו הישמעאלים להכניס שם יהודים חרשי עץ
וצורפים לעשות שם בחרושת עץ ובכל מלאכה נמנעים היהודים להכנס מפני הטומאה...
גם חקרתי על אבן השתיה
ששם היה הארון מונח, ורבים אומרים כי היא נמצאת תחת כיפה אחת יפה גבוה אשר בנו
הישמעאלים במקדש וסגורה בתוך הכיפה ההיא, ואיש לא יבא שמה היינו אל מקום אבן
השתיה כי הכיפה גדולה מאד..."
6 בזמן אהוד ברק הממשלה הציע לתת לערבים את הר הבית ולשמור
בידנו את הכותל, כחלק, מהסכם שלום עם ערפאת, ימח שמו. וגם היום השמאל מנסה
לכפות עלינו הסכם ג'נבה, שבו אנו מוותרים, חלילה על הר הבית לגמרי לערבים.
ויש לשאול מדוע השמאל מוכן לוותר על הר הבית החשוב ולא על הכותל
הפחות חשוב. לכאורה כי בכותל הרבה יהודים מבקרים, ובהר הבית לא. וחשוב
לזכור מה שהשמאל מציע היום, הליכוד מציע מחר.
7 בעניין העלייה של הרבנים הראשים של מדינת ישראל והרב צבי
יהודה קוק להר הבית, בעת שחרור הכותל, נדמה לי שעיקר הראיה של הרב אריאל היא,
שאפילו אם נאמר שהגיעו שם בהפתעה. בכל זאת מראה כפת הסלע ניכר למרחוק. ומרגע
שהם ראו את כיפת הסלע בהר, היו מוכרחים לרוץ בכל הכח החוצה [ע"פ הלכות ביאת
המקדש ג',כ"א]. ואולי יש לדחות שממעשה רב קשה לדייק הלכה, כי יתכן שיש סבות
אחרות להסביר את תגובת הרבנים בהר הבית בעת שחרור הכותל.
8 בהלכות שבת לפעמים יש מחלקות שצד אחד אוסר, מטעם חילול שבת
דאורייתא וצד שני מתיר לגמרי. וכאשר מצורף הצד של פיקוח נפש אנו לפעמים
סומכים על המקילים. ואם כן, כבר הבאתי, שהרב משה פיינשטין בסוף אגרות משה,
אורח חיים כרך ב, לכתחילה, התיר עליה להר. ומדוע לא
לסמוך עליו בצירוף לטענת פיקוח נפש.
9 בעירובין דף מה אמרו "בראשונה היו מניחין כלי זיינן בבית
הסמוך לחומה פעם אחת הכירו בהן אובים ורדפו אחריהם ונכנסו ליטול כלי זיינן
ונכנסו אויבים אחריהן דחקו זה את זה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו אויבים.
באותה שעה התקינו שיהיו חוזרין למקומן בכלי זיינן".
מכאן תקדים שדור מסוים אינו רגיש מספיק לצרכי פיקוח נפש. ודור
שאחריו מתוך הנסיון המר, מחליט להקל יותר בהלכות שבת לצורך פיקוח נפש,
ממה שהיה נהוג עד כאן. ויתכן שהוא הדין להר הבית.
10 אפילו בלי לסמוך על המסורת בעניין מקום אבן השתיה בגלל הבלבול
שנוצר ע"י מיעוט החוקרים, כמו טוביה שגיב, יש מקומות בהר הבית המותרים
לכל השיטות.
בעניין המדות של שגיב, הרב צדק שהמדות ששגיב נתן להר הבית אפילו
אחרי תוספת הורדוס 190 מטר על 190 מטר הוא פחות מת"ק אמה על ת"ק אמה. אבל
זה הוא ציטוט משיטתו על פי מאמרו שהופיע באינטרנט.
הרב צבי רוגין הביא בנוסף לכך ראיות רבות מדוע אין להתייחס
לשיטתו של שגיב ברצינות, וניתן לקנות העתק ממאמרו במרכז הר הבית ברחוב חב"ד
מול בית כנסת חב"ד ברובע.
ויש להדגיש שבגלל שאין לי הסמכות להחליט בדבר,אני עדיין מציית
בפועל לפקודת רבותי לא לעלות. אפילו אני מקפיד לא להכנס באתר התיירות החדשה
בין מתחם הר הבית לחומת העיר העתיקה, בדרום, כי הרב פעם אמר לי שיש לחשוש
לדברי הציץ אליעזר, שגם שם יש דין של הר הבית. ואני רק בגדר מרים המנסה לשכנע
בכבוד את עמרם שגזירתו קשה מגזירת פרעה.
מצד שני אני מבין, שאולי גם הרב סובר שאין לו סמכות להתיר,
כאשר הרבה גדולי הדור בעבר בפועל אסרו ולא עולה או מוריד כל טענותי לגבי פיקוח
נפש.
ואם כך, אולי לפחות הרב יכול להתיר דבר שגדולי הדור לא עסקו
בו. הוי אומר לדעת הרבה אחרונים [אבל לא כולם] אם נחפור מנהרות וחדרים מתחת
להר הבית, אין להם קדושת הר הבית, שמחילות לא נתקדשו. ואולי לפחות הרב יכול
לתמוך בזה.
אי נמי, אם יש דרך לפעול בעד סילוק הגויים מהר הבית אולי הרב
יכול לתת את ברכתו לזה.
במיוחד לדעת רש"י, [כפי שהסביר האור החיים לפרשת מסעי], שעיקר
מצות "והורשתם את הארץ" הוא לגרש את הגויים מארץ ישראל.
בברכה
שלמה שיינמן
נושא 6: נספח: הדבר שהציל את יהודי ירושלים
מאותו סוג חורבן שהגיע ליהודי חברון בתרפ"ט
בספר האיש על החומה,
תולדות מרן הגרי"ח זוננפלד מאת ש.ז. זוננפלד, כרך ג עמודים 316,315 מובא
המעשה הבא.
ביום הששי בשעות הצהרים
יצאו אלפי ערבים מוסתים ממסגד עומר, אחרי שהולעטו בנאומי שטנה והסתה מהמופתי,
וצעדו באלפיהם כשהם מזוינים בסכינים ובאלות לעבר השכונות
היהודיות. חלק מהם פנה בכוון לרחוב יפו, חלק אחר פנה לעבר תלפיות ומקור חיים
ולרובע היהודי בעיר העתיקה; אולם הכח העיקרי, שמנה אלפים רבים, פנה לעבר שכונות
מאה שערים ובית ישראל. בראש ההמון המוסת שהתקרב לכוון
רחוב מאה שערים צעד שיך ערבי שנופף בחרב גדולה והלהיב את הפורעים לעשות שפטים
ביהודים, ולא לחוס על אנשים נשים וטף, כי זו מלחמת קודש (ג'יהאד). תושבי מאה
שערים ובית ישראל נתקפו בבהלה עצומה וכל מי שהיה ביכלתו תפס מוט
ברזל, קורה, אבני בנין כבדות, בכדי להתגונן נגד הפורעים צמאי דם. גם קומץ אנשי
ההגנה שהתרכזו בטחנת הקמח של שבתי"ל בכרך (כיום עומד במקום בנין ישיבת ברסלב)
היו אובדי עצה נגד המון פרוע כזה. משהתקרבו הפורעים לבנין בית החולים האיטלקי,
וקריאות הקרב והרצח פלחו את האויר, יצאו מטחנת הקמח שני צעירים וצעדו אל מול
הפורעים. אחד הצעירים, שמתחת לכובעו ביצבצו זוג פיאות מסולסלות, שלף אקדח כוונו
ישר אל פיו של ראש הפורעים שנפל במקום. משראו המתנפלים כי נהרג מנהיגם אחזה
אותם בהלה עצומה, והחלו במנוסה לכוון שער שכם. שני הצעירים זינבו אחריהם והטילו
בהם רימון והרגו עוד שלשה פורעים. ויותר משהרגו בהם המגינים היהודים, רמסו וקטלו
הפורעים בעצמם אחד את השני במנוסתם המבוהלת.
אותו צעיר מזוקן שירה בראש הפורעים והציל את שכונת מאה שערים,
לא היה אחר מאשר הצדיק רבי אהרן פישר (אביו של הרב הגדול והחשוב רב ישראל
יעקב פישר זצ"ל).
הוי אומר המעט שדאגו בדרך הטבע להציל מסכנה, ושלא סמכו על הבריטים
ולא על החברות שלהם עם ערבים מסוימים, הם אלו שבפועל הצילו.
ולפי ענ"ד, ראוי להתיחס למשטר הנוכחי בארץ כערב רב, ע"פ מה
שהרב צוריאל כתב באוצרות הראי"ה כרך א עמוד 65 וז"ל:
וכך לשון הזהר (בתרגום) "וחוזרים ערב-רב הללו להיות רועים על
ישראל... ואנשי חיל ויראי חטא מסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו... וכל חכמים
ואנשי חיל ויראי חטא בצער, בדוחק, ביגון,נחשבו ככלבים... ואלו ערב רב עשירים,
בשלוה, ובחדוה, בלי צער ויגון כלל, גזלנים בעלי שוחד, שופטים וראשי העם"
.ע"כל
"ויעמוד משה בשער המחנה ויאמר מי לה' אלי ויאספו אליו כל בני
לוי" [שמות לב,כו]
בברכה
שלמה שיינמן
|
|
************************* |
תגובת הרב נבנצל
|
|
ירושלים עה"ק תובב"א |
ויבן שם אברהם את המזבח |
בס"ד ה' פ' |
שלו' וברכה לכבוד הר"ר ש' שיינמן שליט"א.
יישר כוחו עבור מכתבו והצלומים הנלוים. [הערה
של שיינמן: מדובר בתמונות השמים באיזור סיני והנגב ששלחתי כדי להסביר את
שיטת הרב הרצוג במראה התכלת ]
שנינו גרים ת"ו בא"י, בירושלים, ורואים פעמים
רבות את הרקיע ביום בהיר, ואני מניח שגם כת"ר ראה שאינו כחול כהה אלא בהיר.
אך לאור העדויות שמר שלח לי, ולאור זה שהרמב"ם דבר על צבעים משחירים, סבורני
שאיאלץ לקבל את דעתו.
נכון שכל אדם מצווה על פקו"נ, אבל בפועל כוחות
הבטחון מופקדים על כך, ולהם (כך צריך לקוות) גם האימון והנשק הדרושים.
גם אדמו"ר זללה"ה והחזו"א זצ"ל התירו לנשים לשאת
נשק במקומות סכנה.
איני יודע את פרטי המאורע בשנת רל"ח. אולי היה
שם חשש סכנה.
לבשתנו ולחרפתנו הממשלה כבר ויתרה על הר הבית
בהסכם עם חוסין. כמובן שלמאמינים בני מאמינים אין משמעות להסכם. מנו אותו
לשומר המקומות הקדושים, אבל הוא לא מבני אהרן ולא מבני לוי, וערכו של המנוי
כקליפת השום.
אינני מאמין שיש פקו"נ בכך שאנשים בלתי חמושים
יעלו להר הבית. אולי זה רק יוסיף סכנות.
נכון שמחילות לא נתקדשו, אבל רק מחילות שהיו בזמן
הבית, אבל אם אנחנו חופרים מחילה היא לכאורה כן נתקדשה, כך מבואר בזבחים כ"ד.
שדוד המלך קדש את הקרקע עד התהום.
לצערי איני יודע דרק לסלוק הגוים מהר הבית, חוץ
מתורה ועבודה וגמ"ח.
בודאי אם באים פורעים ערבים מצוה לצאת כנגדם.
יישר כוח!
ביקרא דאורייתא