מכתב ו
בס"ד - סיון תשס"ו
לכבוד הרב נבנצל שליט"א
כיון שתשובות הרב בנושא הר
הבית כבר זכו לתשומת לבם של כמה וכמה אנשים שהנושא יקר ללבם עלתה בלבי נקודה
נוספת שהייתי מבקש התייחסותו של הרב.
במעשר שני פרק ה, משנה א כתוב
"כרם רבעי מציינין אותו בקוזזות אדמה ושל ערלה בחרסית ושל קברות בסיד וממחה
ושופך. אמר רבן שמעון בן גמליאל במה דברים אמורים בשביעית".
ופרש רבי עובדיה מברטנורא שם
ד"ה בשביעית. "שהכל הפקר ונוטלים בהיתר אבל בשאר שני שבוע שבאים לגזול הלעיטהו
לרשע וימות ויקחום לאכול באיסור".
הראשונים והאחרונים הביאו את
דברי רבן שמעון בן גמליאל להלכה.
לכאורה כיון שהמשטרה מכה וגוזלת
מיהודים [כגון בעמונה ולפי התוכניות של אולמרט כך יעשו בעתיד] וכיון שהמשטרה
עוקפת חוקים של המדינה בהר הבית הסותרים את דיני התורה [כגון בענין מצות
שלוח טמאים, ספר החינוך מצוה שסב] וכיון שהמשטרה החילונית ממילא נמצאת שם
בהר הבית באיסור כבר, לכאורה לפי הגדרת המושג ע"י האחרונים "הלעיטהו לרשע
וימות" אין לנו חובה לעשות שום פעולה או להמנע משום פעולה [כגון להמנע
מלהכנס להר הבית בטהרה] מחשש שזה יגרום למשטרה החילונית להוסיף חילול הקודש
בהר.
והרב משה פיינשטין גם מוכיח
שהמנהג הוא להקל בזה, וזה ציטוט קצר מלשונו:
שו"ת אגרות משה חלק יו"ד א' סימן עב ד"ה
וגם מסתבר
-------------------------------------------------
וגם מסתבר דלא אסרו משום מסייע ידי עוברי
עבירה כשליכא איסור לפני עור אלא בנותן לו דבר שיעשה בו רק מעשה העבירה
אבל בדבר שהעיקר הוא למעשה היתר כגון שכירת האולם שהוא לעשות בו החתונה והסעודה
רק שיעשה שם גם מעשה עבירה דרקודים אין להחשיב שהשכירות הוא ע"ז ולאסור, דאל"כ
היה לן לאסור מלמכור כל כלי לעוברי עבירה כגון קדרות לבשל משום דיבשל בהו
גם בשבת וגם מאכלות אסורות אלא הוא משום דכיון דעיקר הדבר אינו לאיסורין לא
אסרו בזה משום מסייע כשליכא איסור דלפני עור
ועיין שו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו
סימן יח ד"ה (ד) ואדרבא
וא"כ גם בנדו"ד נאמר כן, דמכיון שעשה
ועושה רשעות באותו דבר של חילול שבת, אם כן אין אנו מצווין להשתדל להמעיט את
המשכת האיסור אלא אמרינן הלעיטהו לרשע וימות
אבל נניח שאין לכל שוטר ושוטר דין של
הלעיטהו לרשע וימות
אולי ניתן
לטעון שיש מצב ביניים. יש שוטר שטובל כהלכה לפני כניסתו להר הבית, ויש שוטר
רשע לכל דבר, ויש שוטר שלישי שהוא לא מספיק רשע שעליו נכריז העליטהו לרשע
וימות אף על פי שהוא אינו טובל כאשר הוא נכנס להר הבית. אם כן בעבורו,
אולי יש חיוב להמנע מלעלות להר, כדי שלא נגרום לו לחטוא?
על זה יש
כמה תשובות.
א] גם ללא קשר להר הבית, יש הרבה פעולות
שאולי יגרמו לשוטר עם הארץ לחטוא. לדוגמא, אם נפגין נגד גירוש יהודים
מארץ ישראל, אולי שוטר עם הארץ יחטא נגדנו. ואף על פי כן, אין אנו נמנעים
מלעשות אלפי פעולות על סמך, שמא שוטר עם הארץ יחטא.
ב] חז"ל תקנו לאפשר לאבלים בימי השבעה
[חלקם לכאורה טמאים טומאת מת], מנודים, יחד עם אנשים שצריך להתפלל
בעד פתרון לבעיות כגון, חולי, או אבידת רכוש, להסתובב ולהקיף בהר הבית [עיין
בשמחות פרק ששי ועיין עוד במשנה מידות ב,ב]. וכיון שהיו תקופות בבית שני
שהרשעים כגון הצדוקים שלטו בישראל, ובכל זאת חז"ל לא אסרו אפילו למנודה וטמא
מת להכנס להר הבית, למרות שעל ידי עליה להר הבית, אולי נגרום לתוספת עליה
באיסור של משטרת הצדוקים וכדומה, הרי כאן הוכחה שגם בזה"ז אין חיוב לחשוש.
ואין לטעון
שיש לסמוך על הצדוקים לענין טומאה יותר מהחילונים, שהרי יש, שאפילו הבין
מדברי הרמב"ם, הלכות בית הבחירה ז,טו שבעל קרי מותר בהר הבית. ויש אפשרות
לדרוש שאם במחנה לויה במדבר היו בעלי קרי, שהרי הלויים קיימו פרו ורבו, גם
בהר הבית מותר. אני מדגיש, לא שאני אומר שזוהי ההלכה, רק שיש חשש אמיתי שהצדוקים
עלולים לדרוש כך.
ג] הרמב"ם בעצמו עלה להר הבית כפי שכתב
בכתב ידו בחיבור בסוף פירושו מסכת ראש השנה. [הנוסח מתוקן ומדויק, כמובא ב-איגרת הרמב"ם חלק א, מאת הרב יצחק שילת, עמ' רכה.] הוא
אף נדר שיום ו במר חשון, יהיה לו כיום טוב בגלל זה.
וכיון שהרמב"ם
לא פחד שמא עמי הארץ שלא מטהרים כדין ילמדו ממנו ולא פחד שבני הקראים שהיו
באזור [שהרמב"ם החשיב כתינוקות שנשבו] ילמדו ממנו, מדוע היום אנו צריכים
לחשוש?
ד] הרדב"ז התיר בפועל, עליה להר הבית
ולא פחד מ"שמא ילמדו החוטאים". אם כן על סמך מה יש להחמיר בזה, עכשיו?
ה]במאמר של חגי סגל, במקור ראשון
ט"ו סיון ה´תשס"ו
בכירים ב´קדימה´ מנהלים מו"מ לחלוקת ירושלים
לפני
שבוע חשפה העיתונאית קרולין גליק במ'קור ראשון' את העובדה שגורמים בכירים ב'קדימה'
מנהלים כבר למעלה משנה מגעים עם פלשתינים על חלוקת ירושלים. עכשיו יש אישור
למידע הזה מבכיר ב'קדימה', עתניאל שנלר, מועמד מס' 26 ברשימת קדימה ומי
שנחשב לאחד המתווים הבכירים של תוכניות המפלגה להסדר הקבע עם הפלשתינים.
בראיון ל'מקור ראשון' מאשר שנלר כי בעצם הימים הללו
הוא משתתף בתהליך מואץ ומושקע של שרטוט תוכנית לחלוקת העיר. בשפתו שלו היא
זוכה, כמובן, להגדרה מרוככת יותר: "אני בעד להתחלק בירושלים, לא בעד לחלק
אותה".
לאור הנ"ל
האם כדאי לסמוך על ההיתר של הרב משה פיינשטין לעלות להר [כמבואר בשו"ת אגרות משה חלק או"ח ב' סימן קי"ג ד"ה ומה שתירצת] כדי
להגדיל את
מספר היהודים בהר הבית, כדי ליצור לחץ פוליטי בדרך הטבע נגד
מסירת הר הבית ועוד, למחבלים? ועיין במלכים ב פרק יא שמשום פיקוח נפש,
הכהן יהוידע אפילו התיר לילד ואשה להתחבא בבית ה' 6 שנים.
נספח: מדברי הרב קרויזר
[גליון יבנה המקדש 225 עמוד 7]
המתנגדים לעליה להר-הבית רגילים להסתמך על תשובתו
של מרן הרב קוק זצ"ל ב"משפט כהן" (צו) שכביכול אסר את הכניסה להר, ואולם
אינו כך. נכדו של הרב זצ"ל, הרב אליהו שלמה רענן זצ"ל הי"ד, פרסם קריאה,
וכך כתב: מצטרף אני בזה לקריאת הרבנים הממליצים לעלות להר הבית במקומות המותרים,
כי זה דבר ברור ללא צל של ספק כי הסבא רבנו הראי"ה ובנו הרצי"ה קוק לא אסרו
לעלות במקומות המותרים, ובוודאי מצווה גדולה לרשת את המקום המקודש מידי זרים,
ואך ורק באופן המותר. הנני חותם: נכד מרן הרב זצ"ל אליהו שלמה רענן קוק (ספר
הזכרון לרב שלמה רענן הי"ד "נשמה של שבת").
ושם מסופר עליו: "ר' שלמה למד את הספר 'משפט כהן,
עם הרב צבי יהודה זצ"ל, בספר יש תשובה ארוכה בעניין הר הבית, ובה נאמר בין
בשאר שאסור לעלות להר הבית. ר' שלמה הבין מהרב צבי יהודה שהיום המצב השתנה,
ועל כן נהג לעלות מדי פעם למקומות מסוימים להר הבית".
בברכה,
שלמה שיינמן
אינני מאמין שעלי'
להר הבית תמנע את חלוקת ירושלים. אולי ח"ו תביא לשתוף [יש לציין שאות האחרון
בתיבה לא ברורה והנחתי שהיא ף] פעולה של המשטרה שלנו ושלהם להכות את המתפללים
והעולים. כך שאין זה ברור לענ"ד שזה ימנע סכ"נ. אולי חלילה, להפך.
ביקרא דאורייתא
צעיר הלוים
אביגדר נבנצל